בדיקות קבלה (Acceptance Testing) הן שלב שבו הלקוח/הגורם העסקי מאשר שהמערכת עומדת בדרישות ובקריטריוני הקבלה. לרוב מבצעים אותן על גרסה יציבה בסביבת Staging, לפני עלייה לפרודקשן, כדי לוודא שהמערכת “מוכנה עסקית” לשחרור — לא רק שהיא עובדת טכנית, אלא שהיא מספקת את צרכי המשתמשים.

הדגש המרכזי כאן הוא על תהליך העלאת גרסאות לסביבות: במהלך הספרינטים המפתחים מעלים תיקוני באגים ופיתוחים לסביבת בדיקות. לכל שינוי יש Commit (ולעיתים כמה), וכאשר מצטבר אוסף שינויים מאושרים—הם נארזים תחת גרסה (Version/Release) שמועלת לסביבת בדיקות. לאחר שהגרסה נבדקת ונחשבת יציבה, מוביל/מנהל בדיקות נותן “אור ירוק” לקדם את אותה גרסה ל־Staging.

סביבת Staging אמורה להיות כמה שיותר דומה לפרודקשן: תצורה דומה, שירותים ותשתיות דומות, ולעיתים גם אפשרות לבצע בדיקות לא־תפקודיות בתנאים ריאליים (ביצועים, עומסים, יציבות). בשלב הזה מתבצעות בפועל בדיקות הקבלה: מנהל מוצר, גורם עסקי ולעיתים גם הלקוח עצמו בודקים שהמערכת מתנהגת כפי שציפו ושכל מה שנדרש בגרסה עובד בצורה תקינה.

אם מתקבל “אור ירוק” גם ב־Staging, מקדמים את הגרסה ל־Production. כחלק מהשחרור מבצעים ניהול גרסה (Release Notes) שבו מתועדים מה כולל השחרור: אילו פיצ’רים נוספו, אילו באגים תוקנו, ומהם השינויים המרכזיים בגרסה.